בשנת 1860 איטליה מתאחדת.
ביום זה, ג’וזפה גריבלדי פוגש את ויטוריו אמנואלה מלך סרדיניה-פיימונטה ומעביר לו את השליטה בממלכת שתי הסיציליות אותה כבש במסע האלף.
איחוד איטליה, הוא תהליך פוליטי וחברתי שהתרחש בעיקרו במהלך המאה ה-19, במקביל להתעוררות הלאומיות בחלקים רבים באירופה, והביא לאיחוד המדינות והנסיכויות שבחצי האי האפניני למדינה אחת בשם איטליה.
איטליה הייתה מורכבת ממספר מדינות, שבכל אחת מהן שלט שליט זר:
בצפון איטליה: ממלכת פיימונטה-סרדיניה – ממלכה עצמאית בשליטת בית המלוכה האיטלקי.
במרכז איטליה: מדינת האפיפיור ברומא. היו גם במרכז איטליה מספר דוכסיות בשליטת אוסטריה.
בדרום איטליה: ממלכת שתי הסיציליות – נאפולי וסיציליה, בשליטת צרפת.
לרוב האיטלקים לא הייתה תודעה לאומית. לא הייתה להם תחושת שייכות ונאמנות לעם האיטלקי. הם חשו נאמנות לאזורים שבהם התגוררו.
מטרת המאבק הלאומי האיטלקי הייתה לשחרר את איטליה מהשלטון הזר ולאחד את כל מדינות איטליה למדינה אחת, תחת שלטון אחד.
מחפשים סיורים באיטליה?
לסיורים בצפון איטליה לחצו כאן
לסיורים בפירנצה לחצו כאן
לסיורים ברומא לחצו כאן